פסק-דין בתיק ב"ל 28699-11-10

1.      בפני ערעור על החלטת הוועדה לעררים (קביעת דרגת אי כושר) מיום 20.10.2010, אשר קבעה כי המערערת איבדה 65% מכושרה לתפקד במשק הבית (להלן: הוועדה).

העובדות

2.      המערערת ילידת 1950, עקרת בית, סובלת מבעיות רפואיות שונות.

3.      ביום 13.6.2007 קבעה הוועדה כי המערערת איבדה 65% מכושרה לתפקד במשק הבית.

4.      המערערת הגישה ערעור על קביעת הוועדה (בל 5368/07). ביום 17.6.2009 ניתן פסק דין ע"י חברתי כב' השופטת צדיק, בזו הלשון (להלן: פסק הדין):

"לאור האמור לעיל, יוחזר עניינה של המערערת לוועדה לעררים (קביעת דרגת אי כושר) על מנת שתשוב ותבחן תלונות המערערת, תנמק ותבהיר קביעתה לעניין מוגבלות המערערת בביצוע עבודות הבית באופן חלקי" .

5.      בעקבות פסק הדין התכנסה הוועדה ביום 20.10.2010 לדון בעניינה של המערערת. הוועדה שמעה את תלונות המערערת וקבעה כך:

"מדובר בתובעת ילידת 1950 אשר תיקה הוחזר לעיון נוסף בעקבות פס"ד מ-17.6.09 נגד החלטת הוועדה לעררים מ-13.6.09 אשר קבעה אובדן של 65% מכושרה לתפקד במשק הבית.

הוועדה ראיינה את התובעת אשר תארה חוסר תפקוד מוחלט במשק הבית מזה 12 שנה. היום לדבריה נעזרת בכל הפעולות כולל פעולות ADL בבנה רחצה, הלבשה, קימה מכל מצב וכמובן כל עבודת משק הבית, למעט היגיינה אישית בשירותים.

התובעת נכנסה בכוחות עצמה כאשר היא אוחזת הזרוע של בנה. מעברים מישיבה לעמידה היו חלקים וללא ביטוי קושי. תוך כדי השיחה דיווחה על כך שידיה נתפסות ואינה יכולה להפעיל אותם כלל, דבר שלדבריה קורה כמעט כל הזמן ועלול להתמשך על פני יום ויותר, אולם בעת הראיון הזיזה את ידיה לכל עבר באופן תקין. נבדקה בבדיקת EMG כאשר התוצאות הצביעו על פגיעה באחד מהעצבים בגפיים התחתונות מוננאוריטיס סימן של CTS מזערי סינסורי בלבד כאשר הערכים המוטוריים תקינים (כח), יש לציין בוועדה רפואית לעררים אין לכך כל ביטוי רפואי. הוועדה מתרשמת מהגזמה בתיאור חוסר התפקוד. במצבה יכולה לבצע עבודות כמו קיפול כביסה, הכנסה למכונה כביסה, הכנת אוכל קל, ניגוב אבק בעיקר בשעות בהם חופשייה מקשיון הבוקר. עבודות אלה ניתנות לביצוע עם מנוחה במשך כל שעות היום. אינה מסוגלת לבצע עבודות בית קשות כמו תליית כביסה, שטיפה, הזזת רהיטים כבדים, הרמת דברים כבדים, ניקיון חלונות ותריסים. הוועדה חוזרת וקובעת כי איבדה 65% מכושרה לתפקד במשק הבית.

כמו כן, הוועדה בדעה כי גם לתקופות הבאות נכון להיום על פי האחוזים הרפואיים יכולה לבצע את העבודות כפי שפורטו ואף לתקופות אלה קובעת כי איבדה 65% מכושרה לתפקד במשק הבית" .

6.      על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.

טענות הצדדים

7.      המערערת טענה כי הועדה לא קיימה את הוראות פסק הדין. עוד נטען כי הוועדה התעלמה מכלול בעיותיה הרפואיות של המערערת בגב, במפרקים והגבלותיה לשבת וכי הוועדה טעתה בקביעותיה שהתבססו על בדיקה בת מספר דקות אשר אין בה בכדי לשקף את סבלה של המערערת.

8.      מנגד טען המשיב כי לא נפלה טעות משפטית בעבודת הוועדה וכי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין במלואן.

הכרעה

9.      לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להדחות, כפי שיפורט להלן.

10.  כידוע, בית הדין מוסמך לדון בערעורים על החלטות ועדה לעררים (קביעת דרגת אי כושר) בעניינים משפטיים בלבד. בית הדין הארצי פסק כי הוועדה לעררים פועלת בתחום שאינו מחייב ידע בתחום הרפואה, בשונה מוועדה רפואית לעררים, ולכן רשאי בית הדין להתערב בהחלטתה, ואולם זאת על פי הכללים המקובלים במשפט המנהלי, כלומר אך ורק במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות (דב"ע (ארצי) שם/1318 - 01 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60). יצוין, כי כאשר מוחזר עניין לדיון מחודש בוועדה על פי פסק דין, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ולפעול על פי הנחיותיו. כמו כן, במקרה של ערעור על החלטת הוועדה ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה אם הוועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין (דב"ע (ארצי) נא/29 - 01 פרנקל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160; עב"ל (ארצי) 114/07 עורקבי - המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם, 8.1.2008)).

11.   עוד נקבע כי מדובר בוועדה מעין שיפוטית ומשכך מוטלת עליה החובה לנמק את החלטתה באופן מלא ובהיר על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית (דב"ע (ארצי) נד/154 - 0 דן יעקב לבל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז 474). בעניין מוהרה (עב"ל (ארצי) 327/03 מוהרה - המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם 15.4.2004)) נפסק כי על הוועדה לבחון: